* 1, אַכְסַדְרָה, ש"נ, מ"ר אַכְסַדְרָאוֹת, — בנין מקורה מוקף דפנות משלשה עבריו ופתוח מצד אחד, לפני הבית, אצל השער, או בפנים הבית אולם ארוך, פחות או יתר פתוח מצד אחד, Halle; gr. salle; hall: בית שער אכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר (מעשר' ג ו). הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב (ערו' ח ד). הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת (סוט' ח ג). וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה (סוכה א י). ונחלקו (הכהנים) לשתי כתות אלו הולכין באכסדרה דרך המזרח ואלו הולכין באכסדרה דרך המערב (תמיד א ג). קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה והגיף אחד מהם את הדלת (אהל' ו ב). אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב והיתה אכסדרא על פתחו (תוספת' עירו' מ ה). אכסדרה לפנים מביתו (שם ב"מ יא יג). בתים הפתוחין לאכסדרה (שם אהל' ח ה). יכול הבונה בית שער ואכסדרה ומרפסת במקור נדפס 'ומפרסת' יהא חוזר ת"ל בית (ירושלמי סוטה ח כב ד). אכסדרה שהיא לפנים מן הבית (מס' מזוזה ירוש' הוצאת קירכהים, ב). אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים (ברכי' י:). אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה (עירו' כה.). חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות (שם פח.). אכסדראות בעזרה וכו' באכסדראות של בנין (תמיד כח:).
1 כך הקריאה המקבלת וכן נקוד כ"י קויפמן, מלה יונית ἐξἑδρα ורומית exedra. וכן השתמשו בה בסורית. וכן נמצאה מלה זו בכת' תדמו' (Lidzbarsky). ולהפך, היונים לקחו מעברית שם נרדף לאכסדרה שלהם, היא המלה לסֶכֶה λἐσχη, שהיא, לפי דברי שמיט (Lect. Rel. sem.) המלה העברי' לשכה.