אִכְסֵן
*1, פ"י, עתי' יְאַכְסֵן, - הכניס והחזיק אורח אצלו, beherbergen; donner hospitalité; give hospitality: ולולי היא (מדת הבושה) לא היו מאכסנים אכסנאי ולא מקיימים דבר חו"ה, הבחינה, קו. לא יארחוהו בני אדם ולא יאכסנוהו תקנת ר"ת, בשו"ת בנימין זאב סד. ויחרד האיש מאד והסכי' לבלתי לכת אל ביתו והלך ואכסן הבחור בבית אחד ממיודעיו ורעיו שו"ת נחלה ליהושע צונצינו, סי' ה.
- נתפ', נתאכסן, - דר כאורח אצל, Gastfreundschaft empfangen; recevoir hospitalité; receive hospitality : נתאכסן אצל בעל הבית מדר' תהל' קיו. אין שום פונדק מיוחד להתאכסן בו אדם ברגילות חזקוני חיי שרה כד.
1 פעל מן השם *אכסנאי.