אַכְסָרָה

* 1, תה"פ, — כמה שהוא, לא במדה או במשקל, im Bausch u.  Bogen; en bloc; in a body : סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק כל זמן שהוא מוכרן אכסרה2 פטור (דמאי ב ה).  ואין פודין מעשר שני אכסרה (מע"ש ד  ב).  אין פודין ההקדש אכסרה (ספרא בחוקותי ד ו י).  אין פודין מע"ש אכסרה אלא מדקדק במדתו או במשקלו ונותן דמיו (רמב"ם, מע"ש ד).



1 כך נקוד בכ"י קויפמן, וכן יסטרוב.  וכך בוקשד' וכשת' ובקצת משנ' מנֻק' אַכְסֵרָה.  לוי נקד אַכְסְרָה, וכן קרא קרויס, וקוהוט -סַרה.  והנה הכל הסכימו שזו המלה היוני' אֶנסכרו ἐνσχερῶ, רק יסטרוב רצה למצא לה מקור עברי ואמר שהרכבה מן אך סרח במשמע' פחות או יתר! דלמן מסרס אסכרה.

2 כך ברוב הנוסח' ובמשנ' שבתלמ' ירוש' ויניצי' -רא, אך בגמ' שם -רָה.  ופרש הערוך: דבר שאינו לא מדוד ולא שקול נקרא אכסרה.  והרמבם פרוש המשנה שם: מוכרין אכסרה פי' בלא שיעור ומדה אלא כפי שיזדמן.

חיפוש במילון: