* 1, ש"ז, מ"ר אֻכָּפוֹת, אֻכָּפִים — סרג של חמור או גמל,  Packsattel; bât; packsadle: האוכף שנקרע (כלי' כג א). אוכף של נאקה (שם שם ב). יוצא חמור באוכף בזמן שקשור בו (תוספתא שבת ד ב). חמור וכליו אני מוכר לך מכר את המרדעת ואת האוכף ואת השלוף (שם ב"ב ד ב). חמור (מחזירין אותו) בסימני האוכף (ב"מ כז.). — ומ"ר: שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באוכפות בעביטין (עירו' יה:). סתם קרדום עשוי כמין כלי אומנות שעושים בו אוכפות וסרגות (רש"י ביצה לא.). — ומשל: חברך קראך חמור חבוש אֻכָּף על גבך (בארמי' ב"ק צ"ב:). —  המשל אומר: מי שאינו יכול להכות החמור מכה האוכף (יהושע אבן שעיב).