אַכְפָּה
°, אִכ' – כמו אֶכף: כי קרא (יהושע) אל אל עליון כאכפה1 ל... ויענהו אל עליון באבני... (בן סירא גני' מו ה).
1 כן כתוב בפסוק זה. ובפרשה זו, פסוק שם, יו כתוב: וגם ה ל ל ל ביו מסביב. ועפ"י שני שברי פסוקים הללו שבו ובנו החכמים את הפסוקים באופן זה: פסוק ה: כי קרא אל אל עליון כאכפה לו אויביו מסביב; פסוק יו: וגם הוא קרא אל אל כאכפה לו אויביו מסביב, ונקדו אַכְפָּה, אִכ', ופרשו מלשון צרה ומצוקה, ור"ל כשהציקו לו האויבי' מסביב. כן קוילי ניב', שכט' טיל', וכן במהדורה האחרונה של ג' פטרס. וכן דר' בכר (315 REJ XXXVII), אך הלשון כאכפה לו אויביו במקום כשאכפו דחוק. דר' בכר מדמה המליצה בצר לו, ויותר יש אולי לדמות: אל ה' בצרתה לי קראתי (תהל' קכ א). ואעפי"כ יש לפקפק בתקון נוסחה זו.