אֲלוֹם

* 1, אָלוּם, אֶלּוּם, אַלּוּם, ש"ז, שרש החלתית, חלתית:  התיאה החלתית והאלום2 (טבול יום א ה).



1 כך נקוד במשנ' המנקד' הנדפסות, וכן לוי, יסטרוב אָל-, ואולי יתר נכון אַלּ- כמו תַּפּוּחַ, ולפי גר' רה"ג והמשנ' עם גוף פרוש הרמב"ם ומדב"מ אילום צריך לקרא אולי אִילּוּם כמו צִמּוּק, קִשּׁוּא. - 2 כך בנוסח'.  ובפרוש רה"ג באו שתי גרס' אילום, אלים, ובמשנ' עם גוף פרוש הרמבם ומדב"מ התייה והחלתית והאילום.  ותרגם רה"ג שם מחרות (כך צ"ל במקום מוחרת) בטיית.  ומחרות בערב' הוא:  אצל אלאנגדאן, ר"ל שרש האגדן, שהוא מין חלתית.  וכן בפרוש המשנה להרמב"ם:  והוא אצל מן אלחלתית.

חיפוש במילון: