אֲלוֹם
* 1, אָלוּם, אֶלּוּם, אַלּוּם, ש"ז, שרש החלתית, חלתית: התיאה החלתית והאלום2 (טבול יום א ה).
1 כך נקוד במשנ' המנקד' הנדפסות, וכן לוי, יסטרוב אָל-, ואולי יתר נכון אַלּ- כמו תַּפּוּחַ, ולפי גר' רה"ג והמשנ' עם גוף פרוש הרמב"ם ומדב"מ אילום צריך לקרא אולי אִילּוּם כמו צִמּוּק, קִשּׁוּא. - 2 כך בנוסח'. ובפרוש רה"ג באו שתי גרס' אילום, אלים, ובמשנ' עם גוף פרוש הרמבם ומדב"מ התייה והחלתית והאילום. ותרגם רה"ג שם מחרות (כך צ"ל במקום מוחרת) בטיית. ומחרות בערב' הוא: אצל אלאנגדאן, ר"ל שרש האגדן, שהוא מין חלתית. וכן בפרוש המשנה להרמב"ם: והוא אצל מן אלחלתית.