*1, ש"ז, מ"ר אֶמְצָעִים, – א) המקום שהוא במרחק שוה משני הקצוות, Mitte; milieu; middle : פרח מן האמצע לצדדין אחד הילך ואחד הילך (קיני' ב ה). ואינו מודד מן האמצע מפני שהוא מפסיד (תוספתא עירו' ו י). – ועם ב, בְאֶמְצַע, במרחק שוה מן שני הקצוות. בַתָוֶך: ארבע (זרעונים) בארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע (כלא' ג א). אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (שם שם ב). בין בתחילה בין באמצע בין בסוף (יבמו' ה ו). השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע (ב"ב א א). נותן אדם פאה מתחילת השדה ובאמצע ובסוף (תוספת' פאה א ה). התורה הזו דומה לשני שבילין אחד של אור ואחד של שלג היטה בזה מת באור היטה בזו מת בשלג מה יעשה יהלך באמצע (ירוש' חגי' ב עז א). כרם שחרב מאמצעו (כלא' ד א). קרחת הכרם מקריחים אותו מאמצעו (ירוש' שם ה כט ד). – ובמשמעת בין זה לזה: מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע (שבת יא א). חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע (קינין ב ה). כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע (תוספת' תרומ' ג ח). כל שבאת רשות עני לאמצע (שם פאה ג ה). כוללה בתחילה וכוללה בסוף ופורט באמצעו (ספרי, קרח פיס' קיח). – מן האמצע, מתוך: אבדנו את ר' אליעזר מן האמצע (אדר"נ ו). – יד פלוני באמצע, יש לו חלק בדבר הוא גרם בדבר: יד נכרי באמצע (ב"מ ע:). אצבע הגוי באמצע (ירוש' ע"ז א מ.). – ב) חַצי, Hälfte; moitié; half : שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע (ב"ב י ז). שנים שהטילו לכיס זה במנה וזה במאתים אם עשו בפרקמטיא השכר לאמצע (תוספ' כתו' י ד). – ובמשמ' שתפות, שוה בשוה: שיירא שנפל עליה גייס ועמד אחד מהם והציל מידן הציל לאמצע וכו' השותפין שמחלו להן מוכסין מחלו לאמצע (ירוש' ב"מ ו יא ב). – מאמצע, מהשתפות, מכיס הכללי: החופר וכו' שומרי העיר וכו' נוטלין שכרן מן האמצע (שם ט יב.). ינתן לו מן האמצע, חלה (אחד מן השותפין) ונתרפא נתרפא מן האמצע (שם יז.). – ג) °בהשאלה, דבר שעל ידו עושה אדם איזה דבר, משיג דבר מהדברים, מגיע להתכלית הרצויה, Mittel; moyen; means : א"א בתכלית שיהי' אמצע ולא באמצע שיהיה תכלית (רלב"ג, ו א י). אם שיפעלהו בלי אמצע על שיהיה הוא הסבה הקרובה (מעשה אפוד יא). – ד) °משתמשים הסופרים החדשים במלה זו במשמעת המעות הנצרכות להוצאות לדבר מהדברים, Geldmittel; moyens pecuniaires; pecuniary resources: אין לו האמצעים למחיתו.
1 מן מצע, ועי' זה.