1 ש"ז, מ"ר *מַצָּעוֹת, — כל מה שמציעים על המטה תחת גוף האדם לשכב עליו, Bettzeug; literie; bedding: כי קצר הַמַּצָּע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס (ישע' כח כ). — ובתו"מ: מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם (ריב"ז, חגי' יד:). שמלתו לעורו זו חלוק במה ישכב להביא עור מצע (מכי' משפט' יט). ולא ימשכננו (הלוה שאין לו במה לשלם) דברים שעושין בהן אוכל נפש ונותן מטה ומטה ומצע לעשיר מטה ומטה ומפץ לעני (ב"מ קיג:). המציע מצעות בנכסי הגר קנה (ב"ב נג:). אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר (מנח' מד.). — *בלבל מַצָּעּהּ של אשה, מְנָעָהּ מהזדוֵג לבעלה, ושל איש, מהזדוג לאשתו: עלבון אמו תבע (ראובן) אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי עמד ובלבל את מצעה (רשב"א, שבת נה:). אחרים אומרים שתי מצעות בלבל אחת של שכינה ואחת של אביו (שם). שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה (ר' יוחנן, שם). — ומליצה, *אהיה מַצָּע תחתיך, דבור של חבה והכנעה: אמר (אנטונינוס לרבי) מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא (ע"ז י:). — ובסהמ"א: שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה וירד כסא הכבוד עליהם (רש"י שמות יט כ). ומטה ומצע הראויין לו לישן עליהם (רמב"ם, מלוה ולוה ב ז). שלא הכניס אברהם את הגר באהל שרה ולא רצה אברהם שתשכב הגר וקטורה על מצעות ששכבה שרה אמנו (ספר חסידים, סי' תתשסח). — וגם מה שישימו על הקרקע לשכב עליו או לעמֹד עליו: שהישיבה על הקורה והשכיבה על הקרקע בזמן שאין שם מחצלת ולא מצע חוצץ יש בה דבר רע (ערוך, ערך שב). והיא הגברת יושבת כמנהג הגבירות במצע שש ומשי על הארץ והשרים כשיבואו לדבר עמהן ישכבו עליהן על אותן המצעות ושם ידברו עמהן והנה היא היתה אומרת ליוסף שישכב על המצע ההוא אצלה ושידבר עמה (ר"י אברבנאל, וישב). — וגם במשמ' שטיח: רואה (העני) לעשיר יושב כמלך בגדוד חדרי משכיתו ומצעות שתחתיו בגדים לבנים מיד יושב רחוק ממנו לבל יתקרב אצלו לישב בצדו פן יטנף בטיט שברגליו המצעות (ר"א הכהן, שבט מוסר ט). — ואמר המשורר: ערוגות ורדים תנה לך למצע ואל נא תשימם בצנות וצלצל (רמב"ע, תרשיש ג טו). צלי אתן ענפי אלה גם מצעי אשית ככר, ואשו מסעד לבי לעד מזרק יין לא פת ככר (שם ב נ). — ובהשאלה במליצה: עד הניאוני התלאות וכו' ואלצוני לשום מצעי מסעי ומרגועי נודי ונועי (ר"י חריזי, תחכמ' יו). — ובמליצה, °קצר מַצָּעוֹ של פלוני, אין לו מצעים כראוי, הוא עני: כי מקומנו צר, ומצענו קצר, ובכל יום טרפנו יחסר, ואין לנו לחם ובשר (ר"י זבארה, ספ' שעשועים ב). — ובמשמ' עני בדעת: כמדומה לי כי בחכמה הזאת קצר מצעך וצרו צעדי מדעך (שם ט). — ובהשאלה, °מַצָּע של פגרים וכיוצא בזה, הרבה פגרים עד שכסו את פני כל הקרקע: וישלפו את חרבותם ויציעו בעם מצע ט' אלפים פגרים מתים ארצה בתוך ההיכל (יוסיפון, דף שנד). לא חדל לשלול שלל ולבוז בז ולהרוג נפשות ויצע בכל ארם מצע גדולה פגרים מתים (שם שסד).