1, אֲרוּכָה – א) הבשר הבריא, האדֹם שעולה במקו' הפצע כשמתחיל להבריא במקו' הבשר הרקוב, d. gesunde Fleisch dass sich in ein heil.  Wunde bildet; la chaire saine qui se forme dans une plaie guerie; the new flesh on ahealing wound.  ובהשאלה במוסריות: כי אעלה אֲרֻכָה לך וממכותיך ארפאך  (ירמ' ל יז).  הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה אֲרֻכַת בת עמי  (שם ח כב).  אז יבקע כשחר אורך וַאֲרֻכָתְךָ מהרה תצמח  (ישע' נח ח). – ואמר המשורר: לחוצה בארך גלות משֻכלת, וכו' אשיבך לממשלת ואגדור פרצך ואשים למחצך ארוכה, וארצך ואהבתך נדבה  (ר' לוי בן יעקב, טל אורות, סי' עז).  – ב) בהשאלה לסתימת פרץ בחומה וכדומה: הנני מעלה לה אֲרֻכָה (להעיר והבתים הנתוצים) ומרפא ורפאתים  (ירמ' לג ו).  ויהי כאשר שמע סנבלט וכו' כי עלתה אֲרוּכָה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם  (נחמ' ד א).  ויעשו עשי המלאכה ותעל אֲרוּכָה למלאכה בידם  (דהי"ב כד יג).  אלו כלים שנפגמו בבית הראשון ולא עלתה להן ארוכה (תוספתא ערכ' ב ה).  – ובמשמעתו העקרית: פירש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי וכו' שיעור בשר כראוי כדי להעלות ארוכה רבי יהודה אומר אם יש (בשר) במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב יש בו להעלות ארוכה  (כלי' א ה).  אבר המדולדל בבהמה ואין בו להעלות ארוכה אסור לבני נח ואין צריך לומר לישראל ואם יש בו להעלות ארוכה מותר וכו'  (תוספתא ע"ז ח ו).  וכמה היא כדי להעלות ארוכה רואין אותו כאלו ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה קטנה  (שם כלים ב"ק א יג).  דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה  (חולין עז.).  זאת אומרת מוח בפנים אינו מעלה ארוכה מבחוץ  (שם קכה.).  זה (עור הגוף שנסרט) מעלה ארוכה וזה (בגד שנקרע) אינו מעלה ארוכה  (ב"ק צא:).  – ובמשמעת רפואה: ואם למות תהי נוטה בהתיז אנוש ראשה תחי מאין אֲרוּכָה  (הרמב"ע דוקס, חידה על הנר).  ויהי להם הספר הזה ככחלים המועילים לבעלי העינים החלושות שמקוים הארוכה ברפאם אותם  (חו"ה, היחוד, בסופו). – ובהשאלה: ויהיו רופאים לאמונה ולנפשות יעלו ארוכה להם בעת נטות מהמדות הטובות אל המדות שאחריתם מגונה וכו' ימהרו להעלות לו ארוכה באמתת חכמתם  (שם, הפרישות ב).