פ"ע, יֶאֱרך, יַאַרְכוּ, תֶּאֱרַכְנָה, – א) היה, נהיה ארוך lang sein, werden; être, devenir long; be, become long: ותרבינה סרעפותיו (של הארז) וַתֶּאֱרַכְנָה פארתו (יחזק' לא ה). – ב) בהשאלה, ביחס ליָמים, רבו: ויהי כי אָרְכוׁ לו שם הימים (בראש' כו ח).  מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יַאַרְכוּ הימים ואבד כל חזון (יחזק' יב כב). – ג) °התאחר לבוא: אם יתמהמה קצי וארך לא אכלמה כי צץ ודרך כוכב יענה מחרכים בא אורך (קונט' הפיוט' לח).           

 – הִפע' הֶאֱרִיךְ, הַאֲרַכְתִּי, הַאֲרַכְתֶּם, הֶאֱרִיכוּ, מַאֲרִיךְ, אַאֲרִיךְ, תַּאֲרִיכוּ, יַאֲרִיכוּ, הַאֲרִיכִי, הַאֲרַכְנָה, – א) פ"י, עשה שיהיה ארוך, lang machen; allonger; lengthen: הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי הַאֲרִיכי מיתריך ויתדתיך חזקי (ישע' נד ב).  על גבי חרשו חרשים הֶאֱרִיכוּ למענותם (תהל' קכט ג).  מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר (ברכ' א ד).  אמר הקב"ה להר הרחב והארך וקבל בני אמוניך (תנחו' צו).  – ובהשאל' הֶאֱרִיךְ ימים, חי ימים רבים, lange leben; vivre longtemps; to live long: למען ייטב לך וְהַאֲרַכְתָּ ימים (דבר' כב ז).  הזקנים אשר הֶאֱרִיכוּ ימים אחרי יהושע (יהוש' כד לא).  ולמען תַּאֲרִיךְ ימים על האדמה (דבר' ד מ).  למען תחיון וטוב לכם וְהַאֲרַכְתֶּם ימים בארץ אשר תירשון (שם ה ל).  למען יַאֲרִיךְ ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל (שם יז כ).  ובדבר הזה תַּאֲרִיכוּ ימים על האדמה (שם לב מז).  – ועם ן בסוף: לא תַאֲרִיכֻן ימים עליה (דבר' ד כו). – וְהֶאֱרִיךְ ימי פלוני, עשה שפלוני יאריך ימים: ואם תלך בדרכי וכו' וְהַאֲרַכְתִּי את ימיך (מ"א ג יד).  כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו (קיד' א י).  – ועם אף, נפש: למען שמי אַאֲרִיךְ אפי (ישע' מח ט).  אתאפק מכעס.   שכל אדם הֶאֱרִיךְ1 אפו (משלי יט יא).  מה כחי כי איחל ומה קצי כי אַאֲרִיךְ נפשי (איוב ו יא), אתחזק ואקוה. – ב) פ"ע, היה ארוך, lang sein; être long; be long: וַיַּאֲרִיכוּ הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר (מ"א ח ח).  וַיַּאֲרִיכוּ הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון (דהי"ב ה ט).  שתיהן קצרות והאריכו אחת קצרה ואחת ארוכה והאריכו שתיהן (נגע' א ו).  – ובהשאלה עם ימים, היו רבים: אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וכו' למען יַאֲרִיכוּ ימיך על האדמה (דבר' כה יה).  כבד את אביך ואת אמך למען יַאֲרִיכוּן ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך (שמו' כ יב ).  – ג) שהה זמן רב, lange verweilen; demeurer longtemps; to last, tarry: וּבְהַאֲרִיךְ הענן על המשכן ימים רבים (במד' ט יט).  או ימים או חדש או ימים בְּהַאֲרִיךְ הענן על המשכן לשכן עליו (שם כב).  יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מַאֲרִיךְ ברעתו (קהל' ז יה).  אשר חטא עשה רע מאת וּמַאֲרִיךְ לו (שם ח יב). שופר מאריך וחצוצרות מקצרות (ר"ה ג ג), ר"ל קולו של השופר ארוך.  – *האריך בדבר: מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו אמרו לו מפני מה הארכת בתפלתך וכו' אל תהי רגיל לעשות כן שהרי שנינו לא היה מאריך בתפלתו כדי שלא להבעית את ישראל (יומ' נג:). – והאריך על: אמרו לו תלמידיו (לר"י) רבי כמה הארכת עלינו אמר להם מוטב שאאריך עליכם בעולם הזה כדי שיאריכו ימיכם לעולם הבא (נדה טז:).                

– נִפע' *נֶאֱרַךְ,  – נעשה ארוך: שנארך חנית של רומח עד שנכנס בשני גולמים (ספרי במד' קלא).                                

– נִתפ', °נִתְאָרֵךְ, – א) נהיה ארוך: היום הולך ומתקצר והלילה הולכת ומתארכת (יסוד עולם לר"י הישראלי, א יב). – ב) נמשך ונתקים זמן רב: פעמים כשמתארך הנדוי ימים רבים (ר"י ברצלוני, השטרות דף קלו).  – ג) התארך על, השתטח: ופירוש ויתמודד על הילד ויתארך עליו כלומר השתטח עליו (השרשים לריב"ג, מדד).