ת"ז, לנק' -רַמִּיָּה, -רַמִּית, – א) מארץ אֲרָם, Aramäer; araméen; aramaean: רבקה בת בתואל הָאֲרַמִּי מפדן אחות לבן הָאֲרַמִּי (בראש' כה כ). פילגשו הָאֲרַמִּיָּה (דהי"א ז יד). ויכו אֲרַמִּים את יורם (מ"ב ח כח). –ב) *רומי, לא יהודי, עכו"ם, גוי, Heide; gentil; heathen: עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא ארמי ורופא כותי ימול ארמי ואל ימול כותי (מנח' מב.). זה שהוא נושא ארמית (ירוש' מגי' ד עה ג). הבועל ארמית קנאים פוגעים בו (סנה' פא:).