בְּאוּשָׁה

* , — א) הענבים קודם גמר בשולם: ר' זעירא בשם רבי יסא (אומר כי פרוש מה שנאמר במשנה משיבאיש היא) משיקראו באושה1 (ירוש' מעש' א מח ד). — ב) שה"פ מן באש: ואם יכון בצוף אדם היות מור, כמו דמן אשר יבאיש בְּאוּשָׁה (רשב"ג, שירי שלמה, ל).



1 כך בערוך, ובנוסח' באישה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים