1 הראשון שנקד מלה זו במוכרת הוא גזנ' .Ges, ונקדו בָדָל, ואחריו שאר החדשים. רק (Bö. § 744) נקד בֶּדֶל וסובר שהסמיכות בְּדַל נולדה מפני שנוי הנגינה. ומקור מלה זו במשמעתה המקֻבלה לא נתברר ועי' הערה שלקמן.

2 ת"י חסחוס דאודן. מנחם חברו עם להבדיל. ריב"ג אמר: אחת מן האזנים, והביא פרוש זה גם ראב"ע בשם חכמי ספרד. אך זה פרוש דחוק, כי לא נמצא מלה זו בשום מקום במשמעה זו. והביא גם ריב"ג את ת"י, ורגלים לדבר כי זה היה פרוש מקֻבל, כי בהיות שאין למשמעה זו שום מקור בשרש בדל בעבר' אי אפשר לבדא פרוש כזה. ובמשמעה זו פרשו גם רש"י ורד"ק בפרושו וצ"ד. ובשרשים הביא רד"ק שני הפרושים והוסיף עוד פרוש שבית בדל הוא ב השמוש. ואעפ"י שכל החדשים פרשו כמו"כ במשמ' הבדיל, חלק, ואעפ"י שלא עלה בידי למצא מקור למשמ' סחוס לבדל, אעפי"כ הוא יותר ניחא לי הואיל ונראה הדבר שפרוש זה בא בקבלה, והואיל והפרוש האחר הוא דחוק, והואיל וכבר השתמשו בו במשמעה זו בספרות.