בּוֹגֵר
°1, שת"ז, מ"ר בּוֹגְרִים, – מי שהגיע לבגרות: ואפשר להיות קודם שיהא בוגר לא חולצת ולא מתייבמת (שערי צדק, תשו' הגא' א יח). פרק א בהנהגה המשותפת לבוגרים (קאנון א ג ב א). פסח דורות נתחייב לזכרים הבוגרים אבל הנשים והקטנים היו אוכלין מן שלמי החג (ר"א הקראי, ג"ע, ענין פסח א).
1 עי' בגר.