1, לנק' בּוֹגֵדָה, — בינוני פעל ושם למי שמרמה את המאמין בו, Verräter; traître; traitor: חזות קשה הגד לי הַבּוגֵד בּוגֵד והשודד שודד (ישעי' כא ב). הוי שודד ואתה לא שדוד וּבוֹגֵד ולא בגדו בך (שם לג א). כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בּוֹגֵד (משלי כא יח).  אוי לי בֹּגְדִים בגדו ובגד בּוֹגְדִים בגדו (ישעי' כד יו). כלם מנאפים עצרת בֹּגְדִים (ירמ' ט א). למה תביט בּוֹגְדִים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו (חבקוק א יג). ורשעים מארץ יכרתו בוֹגְדִים יסחו ממנה (משלי ב כב). ולא יראה בֹּגֵדָה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא (ירמ' ג ח). צדקה נפשה משבה ישראל מבֹּגֵדָה יהודה (שם שם יא).