*1, ש"ז, מ"ר בּוּלים, – חתיכה פחות או יותר גדולה, גוּשׁ, Klumpen; boule; lump: נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק (שבת סז:). מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחים (שם קכט:). ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול2 של מלח וסתמוה (סוכה מח.). שהארץ (בחדש חשון) עשויה בולין בולין של אדמה (מד"ר בראש' יג). דרכו של חול אדם  מכניסו לאור ומוציאו בולים ועושין הימנו כלי זכוכית (שם במד' ב). – ובמשמעת מלא החפן: פרות המרכסות בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה (ב"מ צ.).