*, ש"נ, מ"ר בּחוּרוֹת, – אשה צעירה לימים, בפרט לא נשואה, Mädchen; jeune fille; girl: בנותינו כזויות אלו בחורות ישראל שלא טעמו טעם חטא (פסח' מז.). – ופשט השמוש במלה זו בספרות: הנה הבחורה (נפש' צדיק', ביה"ק וירמייזא ד' תתמ"ג).  הבחורה החשובה הנבחרה (שם מצבה משנת 1275). מעשה בבחורה אחת שהיתה סמוכה על אחיה ועל אלמנת אביה (רשב"א תשו' תקמט).  בחורה אחת נשאת לבחור אחד ועמד עמה כמו שמנה חדשים (שו"ת ריב"ש קכז.  הגיעתני שאלתך אתה הכהן הפלמוני המדבר באותה הבחורה אשר ארשת לך כפי נמוס הנוצרים (שם ה). שמע  בקולי איעצך ויהי אלהים עמך לא תשא על הבחורה ההיא שמע שוא לשגנה (שם). אחר שנדרו לך בשכרך לתת לך הבחורה ועתה חוזרין בהם (שם).  ושדכו הבחורה לבן שמעון גם עשו שבן שמעון קדש הבחורה ההיא (שם יד).  ושאלו לו אם שמע שאנשלמה הנזכר קדש את הבחורה בילה בת רבי משה (שו"ת ר"נ גרודני ל).  בחור ובחורה בבית רגזן או אשה אל תגור (ס' חסידים, מק"נ, תתש"ב.  זאת הבחורה כמה בחורים בקשו אותה ולא רצתה (שם תתש"ג).  ומעשה שהיו רוצים לתת לזקן בתולה וכו' והלך הזקן לפני הבחורה והסיר כובעו ואמר לה ראי שאני זקן וראשי מלא שיבה (שם תתש"ה).  מעשה היה פה באלג'יר בחור אחד מאי סרדאנייא שמו יהודה בר יצחק שדך בחורה אחת מאלג'יר וכו' (שו"ת תשב"ץ, ח"ג ט).  שאיש א' היה משודך עם בחורה אחת (שו"ת מהרשד"ם אה"ע א).  רשות נתתי לבחורה אחת לשחוט (שו"ת, ר"י לאטש קלט).  הבחורה מרת פלונית שנחקרה על הלכות שחיטה וכו' (שם).  אך דפק הבחורים חזק משל הבחורות (מאיר אלדבי, ש"א ד).  וזה יקרה לבחורות בהגיעם לבגר ואינן נבעלות (שם).  שראה (מקובל אחד) בעיר פיזארו בחורה אחת שהיה בה רוח (ארי נוהם יז).