בָּחוּן

*ת"ז, מ"ר בְּחוּנִים, בְּחוּנֵי, בְּחוּנֶיךָ, – שבחנו אותו: ישראל שהן בני בני בחוני בני אברהם יצחק ויעקב (פסח' פז:). רבש"ע בניך הם בני בחוניך הם (אליהו זוטא ח). ודבר זה בחון ומנוסה (חזקוני, תזריע יב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים