° 1, -רָן, מ"ר בַּחְרָנִים, — שנוי עקרי במעמד המחלה, שאחריו עפי"ר תהפך המחלה לטובה או לרעה, Krisis; crise; crisis: וכשיובן פעולתו (של הטבע) בחלאים ובימים אשר הם מנין נפרד הנקרא בלשון קדר בחראן ור"ל שבימים ההם יתהפך ענין החולה לטוב או לרע ראב"ע, ספר העצמים.  מאמר כללי באותות הבחראן, הבחראן יקדימהו בהיות נפילתו בלילה ביום ואם תהיה נפילתו ביום בלילה ענינים ודברים הם אותות לו כמו הצער והמצוק וגעש ושיעול וערבוב שכל וכאב ראש קאנון ד ב ב ג.  מות החולים תהיה על אחד מד' פנים אם שיבוא לחולה בחראן רע שלם ברגע וימות ביום ההוא וכו' ולפעמים ימות החולה פתאם בלי בחראן כלל פרקי משה ג.  ידוע הוא שהמות הזה פתאום בלתי בחראן אי אפשר שיהיה בעת ירידת החולה וכו' אותם שימותו בלי בחראן הנה ביום העונה תהיה המות שם.  והנה מה שיהיה ענינה כן מן הקדחת הנה הבחרן שלהם יהיה בהרקה ומה שיהיה מן הקדחת דקה רקיקה דומה לאש הנה דרכם שתארך והבחרן שלה יהיה ברוב המורסות שם י.  וכל בחראן יבוא בעמידת החולי שם יא.  שאנחנו נמצא יציאתו (של הדם) כשיהיה ביום בחראן הוא מורה על פעולת הטבע ר"א חסדאי, תרג' ספר יסודות לר"י ישראלי.  מיני הבחראן ששה האחד השנוי שיהיה פתאום אל הבריאות ויקרא בחראן קשה וכו' קבוצי גלינוס, בבחראן, כ"י פריז.  והבחראן הוא שנוי המהיר החד  אשר יחודש בחולי אם לחיים אם למות וכו' ושם הבחראן נגזר מלשון היונים והסוריאנים משם המשפט אשר ישפטו בו השופטים כפי מה שקדם להם שם, בימי הבחראן.  כל מוקדח קדחת חדה תכלה קדחתו בבחראן מלאכת הגיון ב ד.  — ומ"ר: בגבולים הנקראים בחראנים אם תבוא הרקיקה ביום הראשון דבר רקיק בלתי מבושל הנה יפול שנתבשל ברביעי ויהיה הגבול בשביעי קאנון ג י ד ט.  כמו שיקרה בקדחת עד שיתדבק בעונותיהם ובחראניהם שם ג יא א כ.  והסגולה היותר מיוחדה בקדחות השורפות שיצאו בחראנים שלה ברעיפת הדם מהנחירים פרקי משה י.  והבחראנים יבואו בזמן הגעת החליים ותכליתם קבוצי גלינוס, בבחראן, כ"י פריז.