°, -רֵיי, ת"ז, לנק' בַּחֲרֵיית, – כמו בְּחִירִי: החכם עיניו בראשו ולו ראוי החריצות וההשתדלות אחר שהוא בחריי ואין ראוי להתעצל בדברים הקדושים (צרור המור, וישלח). כי לא ישובח האדם או יגונה על הדבר המוכרח אבל הדבר שהוא בחריי אליו מכל וכל (רפא' מנורצי, מרפא לנפש). שאהבת השם ית' אל ישראל אינו כאהבת ההדמות ולא כאהבת הטבעית אבל אהבה בחריית נמשכה אל רצון האוהב בלבד בלי שום טעם (שם). כי הפעולות הבחריות בבחירה גמורה הן הנה שיפול בהן החריצות ושעליהן ישובח האדם או יגונה (שם).