בָּכַר

*, הקל אינו נהוג.

– הִפע', הִבְכִּיר, – כמו החריב, השחית: המבכיר1 כרמו של חבירו סמדר רואין אותו כמה היתה יפה קודם לכן וכמה היא יפה לאחר מכאן (ב"ק נח:).



1 כך בנוסח' ובכ"י ר' המפקיר, והוגה בבית (ד"ס).  ופרש רש"י שיחת וכילה.  ואינני יודע מקור למשמעה זו לשרש בכר, אם לא שזה חלוף במקום החריב.

חיפוש במילון: