*1, פ״י, עת׳ יִגְדֹּם, — כרת הקצה מדבר, ובהשאלה: אמה גדומה (זבח׳ סב:), ר״ל אמה קצרה.

— נִתפ׳, *נִתְגַּדֵּם, — שגדמו אותו: ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו (תענ׳ כא:).