גָּדַם
*1, פ״י, עת׳ יִגְדֹּם, — כרת הקצה מדבר, ובהשאלה: אמה גדומה (זבח׳ סב:), ר״ל אמה קצרה.
— נִתפ׳, *נִתְגַּדֵּם, — שגדמו אותו: ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו (תענ׳ כא:).
1 בערב׳ גַדַם جَدَم, חתך, קטע. וג׳ד׳ם جَذَم בפרט קטעו ידו.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.