* 1, ש"ז, — לוח עגול כבד של אבן לסגור בו בחוץ את פתח מערת הכוכים: הגולל והדופק מטמאין וכו' איזהו הדופק את שהגולל נשען עליו אהל' ב ד. קורה שעשאה גולל לקבר שם יה ח. מעשה בבית דגן ביהודה באחד שמת ערב פסחים והלכו וקברו ונכנסו האנשים וקשרו את החבל בגולל משכו האנשים מבחוץ ונכנסו הנשים תוספתא שם ג ט. שתי אבנים גדולות של ארבעה ארבעה טפחים שעשאן גולל לקבר שם י. תנו רבנן מאימתי כופין את המטות (בבית האבל) משיצא מפתח ביתו דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר משיסתם הגולל אמר להם ר"א כפו מטותיכם מו"ק כז.. כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסתם הגולל שבת קנב:.
1 המפרשים (רה"ג והרמב"ם וכל הנמשכים אחריהם) פרשו גולל לוח אבן שמכסים בו מלמעלה את הקבר, ונדחקו מאד לפרש למה נקרא גולל. אמר רה"ג וז"ל: בשעה שחופרין את הקבר לאחר שיחפרוהו כל צרכן בונין מיכן ומיכן אצטבאות כדי שישימו למעלה מן האצטבאות אבנים גדולות לכסות את המת והאבנים הגדולות המכסות את המת נשענות על אותן מקומות וכו' והצלעות למעלה וכו' הן קרויות גולל למה שנגלל המת בהן. וכן הערוך בקצרה: אבנים מכאן ומכאן והמת נתון באמצע והגולל עליהם. ע"כ. ולפי"ז גם הרמב"ם: זה הכסוי המוטל מלמעלה נקרא גולל ואלו הצדדין המעמידין את הגולל שהוא נשען עליהן נקראין דופק טומא' מת ב ט. — אבל מי שראה את מערות הכוכים מתפרשת לו כונת הגולל, כי בכל אחד מהם יש אבן גדולה מאד עגולה, שמתגללת ובאה לפני פתח המערה וסוגרת אותה.