א. דּוֹפֵק
*1, ש"ז, — במערות הקברים, האבן בפתח הגת שהגולל דופק בו: הגולל והדופק וכו' איזהו הדופק 2 את שהגולל נשען עליו (אהל' ב ד). — דופק דופקים, אבן שהדופק נשען עליה: דופק דופקין טהור (שם). — ובהקברים החפורים באדמה, אבנים בצלעות הקבר שהמכסה נשען עליו: פתיל זה העודף צמיד זה הדופק (ספרי חקת קכו).
1 עי' הערה לערך גולל.
2 פרש רה"ג וכן הרמב"ם דופק האבנים שבצלעות הקבר שהמכסה נשען עליו, וזה מפני שפרשו גולל לא עפ"י הצורה של מערות הקברים החצובים בסלעים שהיו נהוגים אצל היהודים בארץ ישראל.