1, ש"ז, מ"ר גְּחוֹנים, — א) בטן של השרצים, הרמשים, Bauch d. kreich. Tiere; ventre des reptiles; belly of reptiles: כל הולך על גָּחוֹן (ויקר' יא מב). ויאמר יי' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גְּחֹנְךָ תלך ועפר תאכל כל ימי חייך (בראש' ג יד). — וכנוי °לנחש: גָּחוֹן גח מבין עכסים, דראונו להזכיר לרקב כעסים (קרוב' לשבת זכור, אזכיר). — ב) °רחב החזה: וכלי האויר הם כלי הדבור שהראשון שבהם הוא הגחון ואחרון שבהם הם השפתים (ר"י ישראלי, קונט' המסורת, דף ח בהערה). הגחון הוא רחב החזה הנה יקרה לגחון סגירה נפרדת וגם יקרה לו שבר לצד פנים (קאנון ד ה  ג ו). והגחון נחלק לשני חלקים מבדיל ביניהם קרום צומח מנכח התיצבות החזה (שם ג  י א א). טובת מראה לבנה אדמדמת רחבת הגחון חזקת הצואר (מ' אלדבי, ש"א ה א). אמנם עושה בגרון ובגחון עובי מפני חומצתו ומזיק לבעלי העצב החלש (שם ב).