גִּחוֹר

1, ש"ז, — אדום הפנים, m. rot: Gesicht; aud rouge; red-faced: הכושי והגיחור2 (בכור' ז ו). הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננוס אומר ברוך משנה הבריות (תוספתא ברכ' ז ג). ולא צחור ולא גיחור3 (גמ' שם לא:).



1 לא נתברר מקורו. ועי' הערה שלקמן.

2 ואמרו שם בגמרא: כושי אוכמא גיחור חיוורא לבקן סומקא והא ההוא דאמר להו מאן בעי לוקיאני ואישתכח חיוורא  אלא כושי אוכמא גיחור סומקא כדאמרי אינשי סומקא גיחיא. ע"כ. ולא ידוע מה מקור מלה זו גיחיא, ועכ"פ קצת רחוק לגזור גיחור מן גיחיא, כי הריש בסוף מה טיבה. ובגמרא ברכות נט: אמרו והאי דגיחורי (בני מחוזא) משום דמשמשי ביממא, ופרש רש"י: לפיכך בניהם אדומין כאדמומית היום. אך יש כאן נוסחאות מתחלפות, דשפירי, במקום דגיחורי ועוד.

3 ופרש רש"י: צחור רו"ש בלעז גיחור שהוא לבן יותר מדי. אך כבר הגיהו שם כי זה מסורס וצ"ל צחור לבן ביותר וגיחור רוש בלעז.

חיפוש במילון: