1, ש"ז, כנ' גֹּחִי, מ"ר גֹּחִים, — כמו גּוֹז, משענת, מבטח, Stütze; support: כי אתה גֹּחִי2  מבטן מבטיחי על שדי אמי (תהל' כב י). — ואמר הפיטן: לפני גוחי אשפוך שיחי (סליח' ג עי"ת ישמעיני סלחתי). בכרעי עדיך גוחי ומחוללי בל תפן בעקוש געולי (סליח' שחר' יוה"כ, אנא ה'). קראתיך גוחי ודברתי שיחי (סליח' מוס' יוה"כ, אני הוא). שונאיהם בים דורסים, וכגת ראשימו רופסים, כי בגוחם היו חוסים (יוצר לפ' החדש, דרשתו מכל). בבינה עשתה, בְּגוֹחָה חסתה, שלוּש צום פצתה וצר בפלס כסתה (קרוב' לפורים, תמימים כרשו ארן).