גָּחַךְ
° 1, פ"ע, עת' יִגְחַךְ, — כמו צחק, והסופרים החדשים החלו להשתמש בו במשמע' צחק בלא קול, בתנועת הפה והעינים בלבד.
— פִע', פֻע', °גִּחֵךְ, מְגוּחָךְ, — משתמשים בו קצת הסופרים החדשים במשמע' דבר שראוי לצחק וללעֹג עליו.
1 מן ארמית גְּחַךְ: הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גחוך ולא גחיך (נידה כג.).