1, פ"י, — גִּרָה מָדוֹן, העיר בדברים או במעשים מריבה בין שני אנשים, erregen; exciter; to excite: איש חמה יְגָרֶה מדון וארך אפים ישקיט ריב משלי יה יח.  איש אף יְגָרֶה מדון ובעל חמה רב פשע שם כט כב. — וְגֵרָה את פלוני בפלוני, *העיר בו רגשי איבה על פלוני, שסה אותו להרע לפלוני, reizen; exciter; incite: שלשה חלאין חלה אלישע אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיו ואחד שגירה דובין בתינוקות ואחד שמת בו ב"מ פז..   היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה מה עשה המלך גירה בה הליסטים כדי שתצעוק וישמע המלך מד"ר שמות כא.  והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שם.  ממה שגירית בי שכניי הרעים שם שה"ש, משכני.  חייך שאני מגרה בך את הדוב שם בראש' פז.  רבש"ע גלוי וידוע לפניך כי יצר הרע מגרה אותנו ברחמיך הרבים קבל אותנו בתשובה שלימה תד"א יג א.  גריתם בנו פרעה ועבדיו חזקוני, שמות ה כא.  — ובהשאלה, °דבר מְגָרֶה, מה שגורם התרגשות העצבים: והטחול יקרר את חום ריתוח הקרבים ומגרה את השחוק לשמח את הגוף שבתי דונולו, סוף תחכמוני.  כי הם (הכליות) החושבים ומגרים השיחה עם הקול  ומגרים המשגל כי בתוכם יתלבן הזרע שם פרק ה.  ומן המנהג הטוב בחוש הזה (השמע) להטותו מהדברים המגרים רשב"ג, תקון מדות הנפש.

— התפ', הִתְגָּרָה, עת' תִּתְגָּרֶה, ומקֻצר תִּתְגָּר, צווי הִתְגָּר, — הִתְגָּרָה בפלוני, עשה דבר שעי"ז פלוני מתכעס ומתקצף ורוצה לשלם להמתגרה כמפעלו: נמצאת וגם נתפשת כי ביי' הִתְגָּרִית ירמ' נ כד. — ובפרט למלחמה, התגרה מלחמה בפלוני, עשה דבר שהכריח את פלוני לצאת נגדו למלחמה, provozieren; provoquer; to provoque: אל תצר את מואב ואל תִּתְגַּר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה דבר' ב ט.  ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש וְהִתְגָּר בו מלחמה שם כד.  כיון ששמע (עמלק) שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד מיד נתגרה בהן תנחומא חקת מב. — ומקור: אמר לו הקב"ה (לדוד) אני אמרתי לך אל תתגרו בם וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נמנין לך ירוש' ר"ה א נו:. — *ובין איש לאיש: שהרי גוליירין יורדין ומתגרין במלחמה וגבורים יורדין ומנצחין ברכ' נג:. — °ובין איש לבהמה: וגם בני אדם התגרו עם החיות פעם בפעם ופעם יגבר האדם ופעם תגבר הבהמה יוסיפון נה. — ובכלל התגרה בפלוני, רב והתקוטט אתו: עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יִתְגָּרוּ בם משלי כח ד.  מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה ברכ' ז:. — *והִתְגָּרָה בָּהּ, התחיל לדבר לה דברי פריצות: שמא תצא (הסוטה) מבית דין זכאה ויתגרו בה פירכי כהונה סנה' מה.. — *ומתגרים זה בזה: למה נברא (האדם) יחידי שלא יהו משפחות מתגרות זו בזו ומה עכשיו שנברא יחידי מתגרות זו בזו אילו נברא שנים על אחת כמה וכמה תוספתא סנה' ח ד.  אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה וכו' שתי משפחות המתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן ואין מניחין אותה לידבק בחברתה קדוש' עא:. בראשונה היו אבלין עומדין וכל העם עוברין והיו שתי משפחות בירושלם מתגרות זו בזו זאת אומרת אני עוברת תחילה וזאת אומרת אני עוברת תחילה סנה' יט.. — והתְגָּרָה במשמ' התלהב והתחמם למלחמה: ומלך הנגב יִתְגָּרֶה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד דני' יא כה.  ובנו יִתְגָּרוּ ואספו המון חילים רבים שם י. — ובהשאלה, הִתְגָּרָה בְּרָעָה, גרם בידיו שתבוא עליו הרעה:  הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה ונפלתה אתה ויהודה עמך מ"ב יד י. *והתגרה בשֵׁנָה, עשה בעצמו באופן שתאנסהו השׁנה: שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וכו' אלך ואתגרה בשינה ע"ז יח:.  שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה שם יט:.  בזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות אם מתגרה בשינה לענג עצמו שאין ראוי לעשות כן טוא"ח ברכ' רלא.  — והתגרה ביין, התחיל ברצונו הטוב לשתות הרבה יין: תירוש שכל המתגרה בו נעשה רש יומא עו:.  *והִתְגָּרַת המלחמה, התחילה לדלק ולשרף: ויחזקו עוד שני המלכים האלה את מעמדם ומלחמתם ותתגר עוד מלחמה גדולה ועצומה ביניהם יוסיפון א ג. — ובהשאלה, *התגרת עליו הדרך, רגזה עליו, קרו לו בה מקרים רעים, השתבש בה וכדומה: אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תתגר2 עליהם הדרך ר"ח תענ' י:.

— הִפע', *הִגְרָה, הַגְרוֹת, *להגרות, — כמו גֵּרָה: והביא את אהרן אחיו וקישטו ככלה והושיבו באהל  מועד מיד התחילו שונאי משה להגרות3 בו את ישראל ואמרו משה מלך ואהרן אחיו כהן גדול ובניו מגני כהונה תנחומא קרח ו.