גֵּרוּם
* 1, ש"ז, מ"ר גֵּרוּמִים — הוספה ועדף על המדה שרגיל המוכר ליתן להקונה: היה שוקל עין בעין נותן לו גירומין2 אחד לעשרה (ב"ב ה יא). וחייב להכריע לו טפח היה שוקל לו עין בעין נותן לו גרומים (ספרא קדוש' ט). מקום שנהגו שלא להשפיע ושלא להכריע נותן לו גירומין אחד מעשרה בלח ואחד מעשרים ביבש (תוספתא ב"ב ה ג). במקום שאין מכריעין נותן לו לבד המשקל את גרומיו (רשב"ם ב"ב פח:). מכר לו עשר ליטרא לח נותן לו גירומין אחד מעשרה בליטרא ואם מכר לו עשרים ליטרין יבש נותן לו גירומיו אחד מעשרים בליטרא (רמב"ם גנב' ח יג).
1 עי' שרש גרם.
2 כך בנוסח' וכן באלפסי. ופרש הערוך: תוספת. ורשב"ם שם: הכרע. והרמב"ם: התוספת שהוא מוסיף במכר.