* , ש"נ, מ"ר גְּרוּדוֹת, — מה נשגרד מדבר כשגורדים אותו בדבר חד: העושה כלים מן העשת וכו' מן השחולות ומן הגרודות טהורין (כלים יא ג).  העושה כלים מן הגרודות טמאין (תוספתא כלים ב"מ א א).  גרודה שגורדת מעשב ששמו חצב במשנה (כתשו' הגא', הרכבי מז.).