דָּהַם

1, קל לא נמצא במקרא.

—  נִפע', נִדְהַם, — שבאה עליו צרה פתאם והוא מֻכה בתמהון ואינו יכול כמעט לזוז, bestürzt; consterné; amazed: למה תהיה כאיש נִדְהָם2 כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יי' ושמך עלינו נקרא אל תנחנו (ירמ' יד ט). — ומצוי בספרות:  למה ולמה נפש נדהמה, תלבשי שממה, עלי תבל אדמה, כצאת הנשמה, גויה נאלמה (קונט' הפיוט' סט) .  ועוד נס אחר (נעשה ליונה) שלא נדהם אלא עמד בדעתו ובשכלו והתפלל (רד"ק יונה ב ב).  צריך שלא נהיה דואגים עליו (על הדבר הנאבד) ונדהמים בעבורו כי זה ממדת החכמים שאינם נדהמים על מה שאבד מקניינם (צרי היגון, רש"ט פלקיירא ו.).  אם מרבה היית להשכים או עמל כל הלילה בתורה הלא ביום היית מתנמנם כאיש נדהם (ר"מ אלשיך, איוב ז ד).  ומדוע נהיה כאישים נדהמים ונכבוש פנינו בקרקע (חמה"י א, מעל' המוכיח יה).  מנענע בראשו כאיש נדהם (פחד יצחק, מוח נקיבתו). — ואמר הפיטן:  עזבני כאיש נִדְהַם ושבור בלא יין אבל שכור בפידי (סמא"צ, קינה על המתים). — והשתמשו קצת הסופרים גם בקל במקום נפעל:  כל עמה נאנחים לא מצאו חנינה, דָּהֲמוּ גבוריה מפני חרב היונה (שחר' ת"ב, דוק וחוג).  ובעמדי על המעשים האלה והתבונני בעיוותים האלה זע לבי וחרדה רוחי וכו' ודהמתי ונהמתי לעמיתי ובני בריתי (תרגום או"ד מיוח' לברכי' הנקדן, פתי').



1 בערב' דַהַמ دَھَم באה צרה על אדם פתאם. 

2 אמר מנחם:  גם זה פתרונו לפי ענינו ואין לו דמיון בתורה ופתרון נדהם כמו חלש, כגבור לא יוכל להושיע יורה עליו.  ע"כ.  וריב"ג: פירושו איש שתקפה עליו הצרה ולא יוכל לדחותה והוא נמוך ממנו.  ע"כ.  וכן כל המפרשים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים