*, פ"ע, — דִּהָה הכתם, נהיה עינו יותר כהה, פחות עז, verblassen; se faner; become fainter:  עבר (הכתם) או שדיהה הרי זה כתם (ניד' סב.). רואין אותו כאילו הוא יין אדום אם דיהה מראהו כשר ואם לאו פסול (זבח' עח:).

— נִפע', °נִדְהָה, — שנהיה דֵּהֶה: שנדהה ממראיתו יותר מדאי (רש"י ניד' כ.).

— הִפע', *הִדְהָה, — עשה דֵּהֶה: אין זכות תולה במים המרים שאם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהרות ששתו (סוט' ג ה).