*, ש"ז, — שם מלאך: והיה משה מהלך ברקיע כאדם שמהלך בארץ עד שהגיע למקום הדרניאל1 המלאך שהוא גבוה מחבירו ששים רבוא פרסאות וכל דיבור ודיבור שיוצא מפיו יוצאים בדיבור שנים ברקים של אש אמר לו מה לך במקום קדושי עליון כיון ששמע קולו נבהל מפניו וזלגו עיניו דמעות וביקש ליפול מן הענן באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ויצתה בת קול ואמרה לו להדרניאל דעו שמימיכם אנשי מריבה אתם וכו' כיון ששמע הדרניאל כך אמר לפניו גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שברשותך בא עכשיו אני אעשה לו שליח ומהלך לפניו כתלמיד לפני רבו והיה מהלך לפניו עד שהגיעו לאשו של סנדלפון אמר לו הדרניאל למשה עד כאן היה לי רשות להלוך (פסיק' רבתי כ). ומי שהוא ממונה על הרצון רצון בני אדם אם טוב ואם רע נקרא הדרניאל מן אש השורף (ברית מנוחה ו). — ואמר הפיטן: נוהם מיכאל, וגועה גבריאל, זועק אוריאל, וגועש רפאל, ומהדר הֲדַרְנִיאֵל, הוד ליה אכתריאל, ואני כנסת ישראל, מעידה כי אין כאל (אופן לשבה"ג, בלולי אש). בעד עמכם שאו קולכם בני יעקב ישראל, ערך תפלה מהללה רפאל וְהֲדַרְנִיאֵל, ושרפים לאלפים צעוק חושו לעזיאל (שבת לפני ר"ה, שאו לבבכם).
1 ובזהר: עד דאיערע ביה (במשה) חד מלאכא דברבא ויקירא מן קדמאה ותאנא הדרניאל שמיה והוא עלאה על שאר מלאכין אלף ושתין רבוא פרסין (זוהר, בשלח נח.). בה שעתא אתרמיז לגביה הדרניאל מלאכא קדישא ואמר ליה אדם אדם הוי גניז יקרא דמארך דלא אתייהיב רשותא לעלאי למנדע ביקרא דמארך בר אנת (שם, בראש' נה:).