הֲדָרָה

ש"נ, סמי' הַדְרַת, —  כמו הָדָר:  ברב עם הַדְרַת מלך ובאפס לאם מחתת רזון (משלי יד כח).  הבו ליי' כבוד שמו השתחוו ליי' בְּהַדְרַת קדש (תהל' כט ב).  ויעמד משררים ליי' ומהללים לְהַדְרַת קדש (דהי"ב כ כא).  — °הדרת פנים:  וגזרה (אשת מנוח) שהיה איש האלהים אם מפני הנבואה והייעוד שאמר אליה ואם לזוהר צורתו והדרת פניו (ר"י אברבנאל, שופט' יג ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים