הֲדָרָה
ש"נ, סמי' הַדְרַת, — כמו הָדָר: ברב עם הַדְרַת מלך ובאפס לאם מחתת רזון (משלי יד כח). הבו ליי' כבוד שמו השתחוו ליי' בְּהַדְרַת קדש (תהל' כט ב). ויעמד משררים ליי' ומהללים לְהַדְרַת קדש (דהי"ב כ כא). — °הדרת פנים: וגזרה (אשת מנוח) שהיה איש האלהים אם מפני הנבואה והייעוד שאמר אליה ואם לזוהר צורתו והדרת פניו (ר"י אברבנאל, שופט' יג ו).