, ש"נ, — קול הומה, של כלי נגינה, כנור וכיוצא בזה: הורד שאול גאונך הֶמְיַת נבליך (ישע' יד יא).  וכבר היה ר"ג ור"י וראב"ע נכנסים לרומי שמעו קול המייה של מפטילון עד ק"כ מיל (ספרי עקב מג).  וכן תמצא מבני אדם אנשים בעלי קלות והמיה ותנועותיהם נבהלות מאד בלתי מסודרות (ר"ש א"ת, מו"נ א לד).  במה שימשך מן העניינים הטבעיים תמיד כהתוך השלג כשייחם האויר והמית מי הים בהסתער הרוח (שם ב מח).  כדרך אשת כסלות הומיה וההמיה ההיא היא הריסות הבית (מלמד התלמיד', שמיני).  כאשר אנו רואין שהמלחמה לא תהיה כי אם בשמע והמיית קול (רשב"ג, תקון מדות הנפ' יא).  ושין שהיא של אש משמעת קול המיה וצעקה ושריקה (פי' יציר' מיוח' לראב"ד ב א).  ואעפ"י שידע המלך כי הכל שקר מפני המיית העם בקש להשליך מעליו תרעומות אלו (שבט יהודה יח).  כי מפני המיית פתאים תגזור גזרה על עם אחד בלי שום חקירה (שם סד).  ואעפ"י שיצעק (בנך) ויהמה בהכותך אותו לא תשא נפשך אל המייתו וצעקתו להתפעל ולחמול עליו מפני זה ולהמנע מליסרו (רלב"ג משלי יט).  — ובהשאלה: לא זקנתי ועד עתה אני מוצא רתיחת טבע והמיית הנערות (ר"ש א"ת, מו"נ א לד).  והזכיר שם דברי המיית רחמים באמרו ונפשו קשורה בנפשו (מלמ' התלמיד', ויגש).  כן החושק ההומה על חשוקו השמועה טובה עליו תשקיט המיית לבבו (שם, בשלח).  כי טבע האדם שהוא הומה מאד על סתריו עד שיגלה אותם ופעמים מרוב המייתו יגלה אותם אל איש שיזיקנו בגלוי ההוא (שם, תולדות).  צריך שתעשה רצונו של הקב"ה בקיום מצוותיו בזריזות גדולה והמיית הלב ושלימות הכונה (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב).  בבקר כשהתחיל היום להתחמם שאז עת המיית אדם שיצא כל איש לפעלו ולעבודתו ויסובבו עיר לעניני עסקיהם (הוא, וירא א).  דברתי ושאלתי לחכמי תורתנו וגם לחכמי הנוצרים שישקיטו המיית לבבי (כתב ר"י אלורקי לדון שלמה הלוי), ר"ל המצוקות מפני הספקות.  אולי תשקיט המיית לבבי ותסיר המון הספקות היושבות ממולי על אלו הפירושים (שם).  כי רתיחת הדם והמיית הנערות מונעים לאדם ומעכבין אותו ליכנס בחכמות (מנוה"מ ד א ג ג).  — ובמשמ' °תאוה: אמנם רב העמל ויתרון הטורח וההמיה לכסף מגונה מאד (מלמ' התלמיד', לך לך).  בתחלת עניניו וראשית בחינותיו (של האדם) ימשך אל המיית הממונות וקבוצם כאלו יחשוב היות העושר ההצלחה האחרונה (דרך אמונה, ביבאגו ב ה).  ההמיה אל התאוות והבלתי הסתפקות  (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב).  יש מן האנשים שטבעם קל וחזק והמייתם רבה ומהם שאין להם שכל ודעה למשול בטבעם החזק ונאמר שהסוס ידוע שהוא למלחמה לקלותו ולהמיית טבעו (מלמד התלמיד', זכור).