°ש"נ, —  שה"פ מן הִמְחָה, מן ב. מָחָה, פעולת מי שהמחה להשני פקודה לאחד לשלם לשני Anweisung; traîte; chec:  ואלו לא נעשתה כבר ההמחאה1 והפטור היה חוזר בו אבל מכיון שכבר נעשו ההמחאה והפטור לא רצה להתדיין עם ראובן (שו"ת תורת אמת קג). לא אשהה עוד אצלי את כ"ה הרו"כ אשר לך והנני שולחם לך בזה על ידי המחאה 2 אצל השלחני היימאן בווילנה (אגר' יל"ג, ב רמז).