°, ש"נ, —  שה"פ מן הִמְעִיד, מָעַד:  הארכובה מהירת ההקעה ולפעמים תקע בלי סבה לבד הלוך קל או המעדה מועטה  (קאנון ד ה א כז).  ויש יתעצם יתר לעלות מבעלות לאסף בכסף נמרץ ומורד ההר ייגעהו יגיעה רבה עד שברדתו לשוב לביתו יסתכן בנפשו מאד כי לא יהיה בטוח מהמעדת קרסוליו (ר"י עובד', אגר' דופי הזמן).  — ובהשאלה:  כי הנה יש בזה הדעת (שאין ראוי לבקש תכלית להמצוות) המעדה רבה מדרכי התורה ר"י אברבנאל, נחל' אבות א.  ואין ספק שבזה המעדת רגל רב באמונת החדוש כי כאשר יפרשו ספורי הבריאה הראשונה המוחלטת על ההויה הטבעית בפרושים מדומים הלא תחלש אמונת חדוש העולם הכללי ותפול אמת ארצה (הוא, בראש', יהי רקיע).  וברוב דברים לא יחדל פשע מחסרון ההגעה לנקודת האמת וק"ו אם תמשך מזה המעדה מפסק הדין הישר ויגרום לבא לידי מעשה בהפך המשפט המצודק חלילה (הקד' גידולי תרומה). — °הַמְעָדַת המֵעים, כשהמזון אינו מתעכל בהם, אלא עובר ויוצא בהויתו כמו שנכנס:  ואמנם המעדת המעים הוא שיצא האדם מהמאכל מהרה ויהיה ענינו כשיצא כמו ענינו כשיאכל (קיבוצי גלינוס, כ"י פריז).