1, ש"ז, מ"ר הֲמָסִים, —  ענפים וזרדים יבשים, Reisig; broutilles; fagots:  מפניך הרים נזלו כקדח אש הֲמָסִים מים תבעה אש ישע' סג יט-שם סד א.  — ואמר המשורר:  אמרות יי' אמרות טהורות ודבריו כאש המסים, מגן הוא לכל החוסים רשב"ג, רשות לאזה', שולמית שחרחרת.  מה זה שם המון עם נקלה על הזמן חמסיו, עד הוסר סלון עולה נשרף באש המסיו ר"י הלוי, ראשי עם.  — ואמר המליץ:  קודח אש בהמסים, קורא דרור לתאוה משלי אסף נא ט.  זאת אש הֲמָסִים בשלג נוזלת יל"ג, אשה עבריה.