°, ש"נ, מ"ר הַמְצָאוֹת, — שה"פ מן הִמְצִיא, ובפרט עשיית דבר יש מאין, Erfindung; création: הושאלה זאת המלה להמצאת הדברים הטבעיים בטרם הרים יולדו (מו"נ א ו).  כאשר נמשכים אל זה גם כן ענינים רבים במציאות והמצאת המציאות בעצמו שאין אנו יודעים להם סבה אחרת (מלמ' התלמ', בראש').  ומלת ברא תורה על המצאת היש מאין (ר"י אברבנאל, בראש' א).  ובכן יתחייב שהמצאת הנמצאות אשר נמצאו באותה ההשכלה היתה ברגע בלתי מתחלק וכו' וזאת ההמצאה היא הבריאה אשר רצינו לבאר ספורנו, אור עמים, בריאה.  מה שהורה דרך קבלת נבואה מענין המציאות ומאיכות המצאתו מלמ' התלמיד', בראש'.  אם כן מצאתי נפשי מחויבת להפיק משאלך מצד כבודך ואי אפשר לה מבלי המצאת ענינים ודעות מחודשים לא ימצאו לקודמים ויהיה זה מה שתקשה המצאתו (ידע' בדרשי, הפרדס, אוצה"ס ג). — והכח להמציא דברים: שהתחייב אל המליץ המצא אצלו אלה החמשה דברים רצוני לומר ההמצאה והסדר הצחות והזכירה והרמיזה וההמצאה היא חקירת הדברים האמתיים או נראים אמתיים אשר ישימו הענין מפורסם (נופת צופים, מסיר ליאון א ד).  — ובמשמ' תחבולה שאדם בודה לתכלית מה: ההשתדלות להפקיד בם בדמיונו הדברים המכוונים מאת האדם באיזה יחס שימציא לעצמו בהעלות לפניו זכרון המקומות וההמצאה ההיא יזכור בנקל כל מה שירצה כאלו יהיה לפני עיניו החושים עצמם (לב האריה, מודינא א ד).  שלא ישתבח (האדם) בצדקותיו ובחסדיו והגם שלא יהיה בפירוש כי אם עושה המצאות וכונתו להשתבח נענש על זה (מורה באצבע להר' חיד"א, א יד).  כזה וכזה עשה המצאות שוא ושקר להפחיד ולהבהיל את העולם ולספר נפלאותיו (התאבקות ר"י עמדין עם ר"י אייבנשיצר).  — ואמר הפיטן: אותו תשחיתי בְּהַמְצָאוֹתַיִךְ, כי תקחיני בחלקלקותיך, לשוט בארץ ולהתהלך בה (כנף רעננ', פזמ' ליום ו, ארץ).  — והשתמשו במלה זו בזמן האחרון במשמ' דבר חדש שאדם ממציא בעניני חכמה, מכונה חדשה וכדומה, Erfindung; invention .