°, ש"נ, — שה"פ מן הפציר, כמו הקודם: וענין אמרו לא כי המלך וגו' יורה שהוא עני ההפצרה ר"ל אעפ"י שיבא נחש וכל האויבים שבעולם לא נחזור מזה (ר"י אברבנאל, ש"א יב). — ובמש' בקשה רבה: העמסתני בשאלתך ולולי רוב במקור נדפס 'רובן'. הפצרתך לא פניתי להשיב לך (תרומ' הדשן, פסק' וכתב' עד). אם הוקרה המלאכה והם (הפועלים) הראו לו פנים זועפות ופייסם בהפצרת דברים ושתקו וגמרו מלאכתם אינם יכולין לומר לא נתפייסנו אלא על דעת שתוסיף לנו על שכרנו (לבוש, חכיר' וקבלנ' שלב ה).