ב. הֲפָקָה
°1, ש"נ, — שה"פ מן ב. הפיק, במשמ' הסכים, נרדף עם הסכמה, Uebereinstimmung; accord: להפיק בין התורה והטבע כי הטבע אומר במנהג והתורה אומרת בשנוי המנהג וההפקה ביניהם כי המנהגים שנשתנו הם בטבע מפני שהיה בחפץ מותנה בהם ומוסכם עליהם מששת ימי בראשית (כוזרי ג עג). אהח"ע יש ארבעים ושתים סגולה מהם י"ז בהפקת קריאת ארץ ישמעאל עם בבל ((תרגום דברי רסע"ג זכר' לראש' ה סב)). שהבינו שרשי ספר התורה ונזהרו בם והזהירו עליהם עם הפקת האמת בסתר ובגלוי (חו"ה, עבודת ה' ד). אין במה שזכרת מקושי ההפקה בין שני אלו הענינים הנמצאים בספרים גדול מה שימצא ממנו בפעל בדרך הבחינה (שם ח). וכבר ארכו מחלוקות החכמים באופני ההפקה בין ההכרח והצדק (שם).
1 ע"ד המלה הערבית אתפאק اتفاق.