°, ש"נ, —  שה"פ מן נִפְעַם, הִפָּעֵם:  שלא היה הרוח האלקי אשר בו מיושב ומסודר לעשות תשועות כשאר השופטים ולא היה דעתו שלם אבל האל יתברך למשפט שמו וצור להוכיח יסדו ולזה השפיע בו רוח גבורה וחוזק מופלג והיה עם הפעמות ונמשך מזה שבראותו אשה תיטב בעיניו לא היה מעצור לרוחו (ר"י אברבנאל, שופט' יד א).  ולא היו גבורותיו (של דוד) בסכלות והפעמות כשמשון ויהוא בן נמשי (שם, ש"א יח).