1 בארמית: בדברא (אפשר להכיר שקיעת החמה ע"י) עורבי אי נמי הרני (שבת לה:).  כך גרסת הערוך, בנוסח' ארני, ויש גרסאות אחרות ארוני, אדאני.  ופרש הערוך וז"ל: הרני פי' עשב הוא ועלה שלו עגול ומצד אחד הוא פתוח ובלילה כפופה בקרקע וכשחמה זורחת היא עומדת ופתחה למולה וכשחמה מסבבת פניה למולה היא מתעגלת עמה עד ששוקעת החמה ואותו החריץ שהוא פתוח כנגד החמה לעולם וכשחמה שוקעת היא נכפפת בקרקע. ע"כ.  ומסגנון הפרוש והפרטים נראה שהוא פרוש מקובל, ולפי הענין הוא פרוש נאות, וכן הביא רש"י בקצור פרוש זה.  וכעין זה הוא פרושו של הר"ח, שהביא גם הערוך כאן, אלא שלפי פרוש הר"ח הכונה בהרני לעשבים קטנים שיש להם הסגולה להסגר ולהכפף עם שקיעת החמה.  והנה הערוך תרגם הרני בלעז מלבא, וכמו"כ רש"י, מלווא, והוא malva, והביא לֶו בספרו על הצמחים (סי' שג) השם הסורי רוענא דומה לזה.  אך כבר העיר לו שם כי אין לצמח הזה הסגולה לסב לעומת השמש, ובהיות שלפי הענין סגולה זו היא העקרית, צריך לאמר כי עכ"פ הרני אינו הצמח מלבא, ועכ"פ בשמוש הדבור סמכו על הסגולה שלו שבזה אין ספק ולא על הלעז אעפ"י שיש לו סמך בהשם הסורי.