* , ש"נ, – שה"פ מן השליך:  שלש על שלש שהשליכו באשפות טהורה החזירה טמאה לעולם השלכתה מטהרתה וחזרתה מטמאתה (כלים כז יב).  והשליך אותה וכו' אותה בהשלכה ולא עולת בהמה בהשלכה (ספרא ויקר', נדבה ז ט).  השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת (יומ' מב:).  ולא בהשלכה שהשליכוהו בבור  (תנחומא ויגש ז).  כלומר השלכה והרחקה (רד"ק, שרש פלט).  לא מאסם ולא השליכם מיאוס עולם והשלכה נצחית לכלותם ולהפר בריתו אתם (חזוק אמונ' לר"י ב"ר אבר' א פ).  – ואמר הפיטן:  ויחמוס וינצץ זירה, וירא הַשְׁלָכַת גזרה, ואימה נופלת עליו כבזרה (קינ' לת"ב, איכה את).  – ובהשאלה:  כלות הנפש אל האלהים וכניעתה לפניו עם רוממותה לבוראה ושכחה והודאתה לשמו והשלכת כל יהביה עליו (חו"ה, חשבון הנפש ג).