*, ש"נ, – שה"פ מן שִׂים, הֵשִׂים: שכך אמרת לנו הורידוהו אלי וגו' זו היא השמת עין נהפך הדבר שאמרת לסמיון עין (מד"ר בראש' צג). הוד והדר תשוה, משוה רגלי כאילות, כלם ענין השמה (רד"ק, שרש שוה). וכיוצא בם מסדור השלחן וההשמה ונשיאה בכלים (ג"ע לר"א הקראי, שבת יח). סגולה וסוד גדול שאם החתן נזהר להשים רגלו הימנית על רגל שמאל הכלה בשעת אמירת ז' ברכות אז אותו השמת הרגל מסוגל שישלוט עליה כל ימיו (דרך ישרה, שער הסגולות).