°, ש"נ, — שה"פ מן הִשְׁתּוֹקֵק: כי היה פרעה מפחד שמא ישארו בני יעקב בארץ כנען מפני מה שראה השתוקקות הזקן בחייו ובמותו אליה (ר"י אברבנאל, ויחי). גם התכונות המחייבות הכעס הם ההשתוקקות אל דבר עם דאגה וצער שאלה לקוצר רוחם יחשבו לעשות דבר כנגדם (נופ' צופ', מסיר ליאון ג ב). והגלגלים הם מציירים השתוקקות מניעיהם (רשב"צ דוראן, מג"א, חלק שוסינו א). המאכלים הגסים המולידים עובי בכלי הנפשות ויחשכו עליה זיוה והדרה מלהשיג השתוקקותה שעל כן צוה החכם היוני הזהרו בבריאות הגופים (אגר' התשו' לר"י לטיף). וגם יתאמת המדע בחקירת סגולת הטבעים ויקח מהם ראיה להשתוקקות העליון (שם). אומר זה המזמור על השתוקקות אהבה וחבה להתפלל לשם יתברך (ג"ע לר"א הקראי, תפלה ד). תאותם של ישראל עצמן נקרא יראה פנימית שהשתוקקותם להיות עבדי הבורא לעשות מה שהוא חפץ כדי שיהיה לו תענוג לא בשביל שכר ועונש (קדושת לוי עה"ת עה). — ומ"ר בכנ': ועל דרך זה היא מציאות האהבה באדם כי בתחילה צריך שיקדים השתוקקיותיו להדבק באור העליון וכיון שהקב"ה רואה השתוקקותו מופיע בו מאורו העליון (ראש' חכמ', האהבה ב). — ובמשמ' קול המיה מרוב תשוקה וכלות הנפש: קודם הקידוש היה נוטל הכוס בידו והיה עומד זמן רב עם הכוס בידו לפני השלחן בשתיקה ולא היו שומעין ממנו כ"א קצת קול השתוקקות1 (מגיד שיחות קכג).