°' ש"נ, – שה"פ מן הִתְבַּהֵל: וכאשר נחלש כחם בשמיעת הקול ההוא פחד קראם ורעדה ומפני התבהלותם שמעו השמונה הדברות הנשארים ולא הבינו אותם (ר"י אברבנאל, יתרו). ולא זכר הכתוב אם בא הדבור הזה (שנאמר ברבקה שני גוים בבטנך) בחלום או במראה ולא שהתעוררה היא לדבר מה מפני התבהלותה למה שראתה (הוא, מ"א ג). כי בהיותו נוח לכעוס מורה על התבהלות טבעו ורתיחת דמו (הוא, נחל' אבות ה).