° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְאַפֵּק: אם לא תשיג שאלתך במתינות ובהתאפקות באיזה דבר (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופים ב א). בארך אפים ירבו העוזרים ובהתאפקות ישתעבדו הלבבות (שם א י). ואין גבורה כהתאפקות ואין עשר כהסתפקות (פניני המליצות, גנזי ישראל בפט"ר, גורלנד). הפנינים מאוסים ליקרם, הישרים מאוסים לישרם, ההתאפקות ללבות יתרה, בהסתפקות או בחריצות תשלם הסחורה (עמנ' מחב' יא). לבשתי בעת האבל, מעטה ההתאפקות והסבל, ארצה מה שרצה יוצרי, והוא לבדו ישעי ואורי (שם יה). גבורת הלב וההתאפקות מרדוף אחר התאות (REJ, XXVI 224).