הַתְפָּשָׂה

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְפִּישׂהיה כאן התפישׁ ב-שׁ אבל זו טעות מוכחת, בעניני נדרים וכיוצא בזה: שיש חילוק בהתפשה בין נדר לשבועה (המכריע, יו"ד פט). ואין זו התפשה אלא כמוציא נדר מפיו (שם). ולא תיקרא התפשה אלא כשמתפיש חפץ כחפץ ואמר חפץ זה יהא כחפץ זה אבל על גופו אינה נופלת לשון התפשה (שם).